בבוקר 30 באפריל 1975, יומיים לאחר שהושבע לנשיא וכמעט שלושים שנה לאחר שארצו שקעה במלחמה המוכרת בשם מלחמת וייטנאם, הכריז נשיא וייטנאם הדרומית דוּאוֹנג ואן מין "הגדול" על כניעת ארצו לשכנתה וייטנאם הצפונית. בכך הסתיימה מלחמה שעלתה בחייהם של כ–58,000 חיילים אמריקאים ומספר לא ידוע של אזרחים וחיילים וייטנאמים - ההערכות נעות בין 1.5 מיליון ל–3.5 מיליון - ואשר צלקותיה עדיין מורגשות היטב הן בהודו–סין והן באמריקה הצפונית.

בספרו המונומנטלי וייטנאם - טרגדיה אפית מספר ההיסטוריון הבריטי מקס הייסטינגס את סיפורה של המלחמה ההיא, שהייתה המלחמה הארוכה ביותר ו השנויה במחלוקת ביותר מכל המלחמות שהתנהלו במחצית השנייה של המאה ה–20; מפריצתה בגלל התעקשותה של צרפת להיאחז באימפריה שלה, דרך שקיעתה של ארצות הברית בה, ועד נפילת וייטנאם הדרומית לאחר שוושינגטון נטשה אותה.

לצד תיאור בהיר ומקיף של המלחמה ושל המהלכים המדיניים שהניעו אותה, מביא הייסטינגס קולות וסיפורים של עשרות אנשים שהיו שם, לוחמים לצד אזרחים, אמריקאים לצד וייטנאמים: כוכב הפוטבול האמריקאי שהסתבך ברצח אזרחים, איש העסקים הדרום וייטנאמי שהתברר שאינו אלא מרגל קומוניסט, הרופאה חברת הווייטקונג שיומנה מאפשר הצצה לראשו של מהפכן נלהב ועוד רבים אחרים.

מקס הייסטינגס הוא עיתונאי והיסטוריון בריטי. עם ספריו, שעליהם זכה בפרסים רבים, נמנים רבי–המכר פורענות על מלחמת העולם הראשונה, ונפתחו שערי הגיהנום על מלחמת העולם השנייה, שיצאו בעברית בהוצאת מודן.