מַדּוּעַ נוֹהֲגִים לְשַׂחֵק בִּסְבִיבוֹנִים בְּחַג הַחֲנֻכָּה?
מַדּוּעַ אוֹכְלִים פֵּרוֹת יְבֵשִׁים בְּט”וּ בִּשְׁבָט?
מַדּוּעַ מִתְחַפְּשִׂים בְּפוּרִים?

בַּר וְגַל אוֹהֲבִים לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת וְלָחוּד חִידוֹת עַל הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ, אֲבָל לֹא תָּמִיד הֵם יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבוֹת. לָכֵן הֵם שְׂמֵחִים כְּשֶׁהַצִּפּוֹר הַסְּגֻלָּה מַזְמִינָה אוֹתָם לָצֵאת לְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁבְּמַהֲלָכָן יָשׁוּבוּ לִזְמַנִּים קְדוּמִים וִיגַלּוּ אֵיךְ נוֹלַד כָּל חַג.

כְּבָר בַּגַּן נִפְגָּשִׁים הַיְּלָדִים עִם חַגֵּי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹגְגִים אוֹתָם, עַל פִּי כֹּל חַג לְמִנְהָגָיו.
סִדְרַת הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ, מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר-עָמִית, מְבִיאָה סִפּוּרִים מִן הַמְּקוֹרוֹת הָעוֹסְקִים בְּמַשְׁמָעֻיּוֹת הַחַגִּים, מַרְחִיבָה אֶת מָה שֶׁלּוֹמְדִים הַיְּלָדִים בַּגַּן וּבְכִתָּה א’ עַל מְקוֹרוֹת הַחַג, מִנְהָגָיו וְהַדְּמֻיּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בּוֹ.