אובלומוב, הרומן הגדול של איבן גונצ'רוב, אחד מענקי הספרות הרוסית של המאה ה-19, הביא לעולם את אחד הגיבורים הנפלאים והאהובים שנכתבו מעולם - איליה איליץ' אובלומוב, אותו אציל צעיר, עדין וחולמני אשר נבצר ממנו לקחת חלק בחיים המעשיים, אפילו כאשר הוא מתאהב עד כלות באולגה היפיפייה. אובלומוב מסרב לפשוט את החלוק ולקום מהספה. "כשעליו לבחור בין חיים בלתי ראויים לבין שינה," כותב הסופר הרוסי מיכאיל שישקין, באחרית הדבר המצורפת לספר, אובלומוב מעדיף לישון. בסאטירה מבריקה ועל- זמנית על התנגדות שקטה לחיים הבורגניים, מציע הגיבור התאבדות באמצעות ספה.

תרגומה הקולח של דינה מרקון מביא בפני הקורא העברי, לראשונה מזה 60 שנה, את אחת מיצירות המופת של הספרות הרוסית, שגיבורה, שהונצח גם בסרטו של ניקיטה מיכאלקוב מ-1980, הפך לשם דבר ברוסיה ובעולם כולו - עד היום משמש ברוסית המושג "אובלומוביות" לתיאור חוסר מעש, בטלנות וחולמנות.

איבן גונצ'רוב נחשב לאחד הסופרים הגדולים של הספרות הרוסית. הוא נולד למשפחה ידועה של סוחרי תבואה ב-1812 בעיר סימבירסק שברוסיה. ב-1831 החל את לימודיו בחוג לספרות באוניברסיטת מוסקבה. בסיומם חי כעשור בעיר סנט פטרבורג ושירת כפקיד ממשלתי.
ב-1852 התמנה למזכיר של אדמירל בכיר בצי ובמסגרת תפקידו שימש מתורגמן רשמי בין רוסיה ליפן, והפליג למסע סביב העולם. הוא כתב יומן המתאר את מסעו. בשובו לסנט פטרבורג התמנה גונצ'רוב לצנזור ממשלתי – תפקיד שעלה לו בביקורת וחוסר אמון מצד כותבים אחרים בני זמנו.
גונצ'רוב כתב שלל סיפורים קצרים, מסות וזיכרונות והמשיך במסעותיו מחוץ לרוסיה. הוא נודע בעיקר בזכות הרומנים שכתב: "מעשה רגיל" (1847), "המתלול" (1869) וכמובן, יצירתו הידועה ביותר, "אובלומוב", שראה אור ב-1859.
איבן גונצ'רוב מת מדלקת ריאות בגיל 79. הוא נקבר בסנט פטרבורג במנזר אלכסנדר נייבסקי. גונצ'רוב מעולם לא התחתן, ויחסיו עם נשים הם בגדר תעלומה עד היום.