״בארוחת הבוקר החטופה התחבטו סביב ארבעתם וביניהם רגשות שנעו בין החזקה ולפיתה לשִחרור חסר אונים. בין הריח של הקפה והמילוי של הסנדוויצ’ים, עמד במטבח ריח של מתח. כן, למתח יש ריח ולא רק כלבים מריחים אותו. ואפילו במקום קטן כמו המטבח אפשר להתרחק, כי לא רוצים לגעת ולהתחכך ובכך לשלהב שאריות חתרניות של כעסים קודמים. וכדי להישמֵר.״ דווקא כשנדמה שהכל בסדר, הילדות גדלות, המאבק על הפרנסה נרגע, החיים במסלולם הצפוי והטוב — משהו משתנה באיתן, אירוע זניח מעברו כחייל שב ורודף אותו והוא לא מוצא את עצמו בבית של עצמו, בין שלוש הנשים שהוא אוהב. משפחה, סיפור. עוקב אחר הכרוניקה של פרידה ושל פירוק התא המשפחתי במבט מפוכח, שקט וכמעט נטול אמוציות. קולם של בני המשפחה, שני ההורים ושתי הבנות, נמזגים זה בזה ופורשים את כל שלבי האבל על הפירוק של הסיפור המשפחתי, על מה שיש בו, על מה שיכול היה להיות בו ועל מה שהיה ואיננו. נירה מאי היא אשת חינוך, יועצת חינוכית ודוקטור לפילוסופיה. עוסקת כיום בהכשרת מורות ומורים במרכז בובר לחינוך דיאלוגי. אמא לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים.