תיאור:
אני הדיקסון שעזב.
גם כשהיה טוב או כשהיה רע או כשהיה גרוע באופן בלתי מתקבל על הדעת – לא חזרתי.
כשאני שב לבסוף לאחר עשור, אני לא מופתע מקבלת הפנים הקרה של משפחתי… או של החברה הכי טובה של אחי.
אמברלי אולסן.
כשהיינו ילדים אהבתי להתעלל בה.
עכשיו כל רגע איתה הוא כמו נקמה לא מתוכננת מהסוג האכזרי ביותר.
השתנינו.
היא השתנתה.
כולה ביטחון עצמי וחושניות, אבל שפתיה המלאות ועיניה החודרות זועקות בוז. והשמועה ברחבי העיר? היא בלתי ניתנת להשגה.
אחרי שאנחנו חולקים כמה משקאות, ההערות הנבזיות שלה הופכות להקנטות.
בוז הופך לחיוך.
חיוך הופך לצחוק.
צחוק הופך לאנחות, והן הצליל המתוק ביותר ששמעתי מימיי.
שנים של איבה מתלקחות בינינו ובוערות מצורך ומתשוקה.
אנחנו יכולים להאשים את הוויסקי.
יש לי הרגשה שננסה.
אבל אנחנו לא עד כדי כך שיכורים.
הכאב שבינינו הוא הספר השני בסדרת “חלומות תוססים”. קדם לו הספר הסודות שבינינו. כל ספר בסדרה מתאר את סיפורו של זוג אחר.