"השנה", כותב בני מר, "כשביקרתי בבית כנסת קונסרבטיבי בימים הנוראים, זיהיתי בלי מתכוון את הדתל"שים בציבור: בניגוד לשאר המתפללים, התנודדנו בתפילה באותו קצב מסוים ואינסטינקטיבי שמאפיין דתיים גם שנים רבות אחרי שהפסיקו להתפלל, אחרי שהשברים התאחו והפצעים הצטלקו. ככה אפשר לזהות אותנו: המועדים שהמשיכו ללכת".

בני מר, מהכותבים הייחודיים שקמו פה בשנים האחרונות, חוזר בספר המועדים אל החוויות המכוננות בחייו: שנות ילדותו במשפחה דתית בתל אביב, נעוריו בבני ברק ובישיבה התיכונית בכפר הרא"ה ("אֵם ישיבות בני עקיבא"), ולבסוף – ההתרחקות מהדת וההתבוננות הביקורתית והמפוכחת על היהדות ועל תהליך ההקצנה וההתחרדות שעבר הציבור הדתי בישראל.

בני מר כותב על היהדות מנקודת מבט של דתל"ש. הוא מתבונן בה מתוך חשבון נפש נוקב, אך מבטו נותר תמיד עדין ומלא חמלה – מבט של בן אוהב, שהוא גם בן נכזב. כל אחד מפרקי הספר עוסק במועד אחר: מהתשליך של ראש השנה בחוף גורדון בתל אביב ועד יום השואה על גילוייו הקסנופוביים, מחג המולד כפי שהוא נתפס בעיני נער מבני ברק ועד לשמחה הכפויה של פורים ולרטט הסתיו הראשון של ימי הסליחות. 

המועדים הוא הספר החמישי בהוצאת "ה-21, קלאסיקות לאלף השלישי".

בני מר נולד בתל אביב ב-1971. סיפוריו הראשונים התפרסמו בכתב העת אֵב, וב-2002 ראה אור ספרו בפרוזה רוב הלילות (הקיבוץ המאוחד). ב-2018 ראה אור ספרו סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי (מאגנס). סיפוריו התפרסמו גם בכתב העת הו! ובאנתולוגיות שונות. בין תרגומיו: עירם של האנשים הקטנים מאת שלום עליכם (ידיעות ספרים, 2005); אף על פיל: אוצר שירי ילדים מיידיש (יחד עם מיכל אריאלי, כתר, 2012); חרוזים שחורים: אוטוביוגרפיה מדומיינת של אברהם סוצקבר (הקיבוץ המאוחד, 2015); מסעות בשביס בארץ ישראל (בלימה, 2021); זר שלגים: מבחר משירת יידיש (ה-21 ואפרסמון, 2021). ערך את מוסף "ספרים" בעיתון הארץ ואת כתב העת דווקא: ארץ יידיש ותרבותה. בתשע"ה זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים.