"אל תעשי את זה יותר, לוס," אמר וקיפל את הסרט שבידיו לפני שדחף אותו לכיסו.
"מה?" אמרתי במשיכת כתף. העמדתי פנים שאני לא מבינה, אבל בתוכי התחלתי לרתוח. לא אהבתי כשמדברים אליי בהתנשאות, במיוחד כשג'וד עשה זאת.
"את יודעת מה."

ידעתי למה אני נכנסת ברגע שג'וד ואני חזרנו להיות יחד. נכנסתי לזה מרצון בשתי עיניים פקוחות ובשמחה. ג'וד עבר יותר קשיים ממה שאדם אי פעם צריך לעבור, ולצד זה הגיעו כמה תכונות שהייתי מסווגת כקיצוניות, אבל לוקחים את הרע עם הטוב, וכשהיה מדובר בג'וד, היה שפע של טוב, שאולי לא תמיד הצליח לנקות לגמרי את הרע, אבל כן הצליח להפוך את זה לעסקה הוגנת. אם התכוונתי לשלוח אצבעות מאשימות אל הדברים הרעים, יכולתי באותה המידה להצביע גם על עצמי.
הייתי רחוקה מאוד משלמות. זה היה היופי בלהיות יחד, וגם הבעיה. היו לי טריגרים שהפעילו את המזג הסוער שלי, והיו לי גם רוחות רפאים. היו לי בעיות לא פחותות מאלה שהיו לג'וד, והתחלתי להטיל ספק בכך שג'וד ואני נצליח להישאר יחד.

התעמתנו מאת הסופרת רבי המכר ניקול ויליאמס הוא רומן תיכון רומנטי, סוחף ומרגש על אהבה ממבט ראשון ועל סודות שאמורים לרסק, אבל בעצם מחזקים את האהבה. זה הספר השני בטרילוגיית התנגשנו. הספרים הנוספים בטרילוגיה, התנגשנו והתרסקנו, ראו אור בהוצאת אדל. הטרילוגיה זכתה בפרס רומן התיכון הטוב ביותר לשנת 2012 מטעם אתר גודרידס.