* במלחמות ישראל אין אח ורע לחטיבה שאיבדה את שדרת הפיקוד הבכיר שלה במהלך 24 שעות הלחימה הראשונות.
* במלחמות ישראל אין גם אח ורע לחטיבה שבחלוף 24 שעות ירדה מסד"כ הכוחות הצה"לי ותוך יומיים, כאותו עוף חול אגדי, חזרה ליטול חלק משמעותי בהמשך הלחימה, הדפה, עם כוחות אחרים, את הסורים מרמת הגוחן ונטלה חלק בהבקעה הגדולה לתוך שטח סוריה.
* במלחמות ישראל יש רק חטיבה אחת כזו: 188, וסיפורה המדהים, שלא סופר במלואו עד היום, נחשף כאן לראשונה.

כמה דקות לפני השעה שתיים בשבת-כיפור, 6 באוקטובר 73´, תקף הצבא הסורי במלוא עוצמתו ברמת הגולן. בשעות הלחימה הראשונות, הקריטיות ביותר, עמדה רק חיטבת שריון אחת בין הסורים ובין הכנרת: חטיבת השריון הסדירה 188. הסדן היחיד שעליו התנפצו מתקפות הצבא הסורי.
מפוצלים למחלקות טנקים בודדות לאורך קו הגבול, תחת הנחיה פיקודית שאין לסגת אף שעל, עמדו הטנקיסטים של 188 ובלמו את מסת האויב ביחסי כוחות חסרי תקדים.
אותם טנקים בודדים שנלחמו באומץ לב ונחישות בנחשול השריון העצום שהתגעש מולם, עצרו את דיוויזיות השריון הסוריות שאיימו להגיע למעבורות נהר הירדן, ולהמשיך משם הלאה. לגליל, לעמקים ולחיפה.
על בלימה מביא את סיפורם של אותם גיבורים, השריונאים, הנהגים, הטענים, התותחנים והמפקדים, שמדינת ישראל חבה להם כה הרבה והיא אפילו לא יודעת זאת.

אבירם ברקאי, מ"פ שריון (מיל´), שפיקד על מחלקת טנקים במלחמת יום הכיפורים, הצליח להרים אבן ועוד אבן, ועוד אחת, בחיפוש חסר פשרות אחר האמת. לצורך כתיבת ספר זה הוא תחקר 230 לוחמים ומפקדים ועבר על הרי חומר גלוי שעמדו לרשותו, בין השאר יומנו מבצעים ודוח אגרנט. התוצאה מובאת בספר מצמרר ודרמטי שמשלב את אימי הימים הראשונים ללחימה עם סיפור גבורתם של הנערים שבמרכבות הפלדה.