נֶשל מגולל סיפור על אהבה ושברה, שניתן לקוראו גם כמשל על מצב האדם. מה שמתחיל כאידיליה של זוגיות מתגלה כרשת של רמייה, אך חשיפת האמת מובילה לא רק לפרידה ואובדן אלא בסופו של דבר גם להתבוננות ותובנה. נשל הוא נשירה של משהו שאין בו צורך – עור מת או פגֵי פרי – אך ספרה של אורלי שמואלי משיל מהנפש את פצעיה – כאב אחר כאב, אובדן אחר אובדן: הבן שלא הניחה לעצמה ללדת, התלמיד שנהרג במלחמה, הילד שנשרף בח'אלבּ, האהוב שבגד.
לפני שאתה
לִפְנֵי שָׁאַתָּה מַמְשִׁיךְ
לְאִיתָקָה שֶׁלְּךָ,
קַח אֶת מַגָּע יָדִי בְּעָרְפְּךָ,
קַח אֶת מַבָּטִי שֶׁנָּח עָלֶיךָ
כְּשֶׁהֵבֵאתָ לִי מִשַּׁעַר שְׁכֶם
כַּעַךְ שֻׁמְשֹׁם חַם וְרֵיחָנִי.
אַל תַּשְׁאִיר כָּאן דָּבָר.