פרידה נולדה בעשור הראשון של המאה העשרים (1907). נינה
רביעית לגאון ישראל מאיר הכהן, הידוע בכינויו "החפץ חיים",
בעיירה ביאליסטוק. סיימה תואר ראשון ושני בפילולוגיה
באוניברסיטה המפורסמת של ליטא ושלטה בשבע שפות, כולל
עברית. ב־1932 היא עלתה לארץ ישראל וב־1933 נישאה
למהנדס יעקב גודוביץ.
עם תום מלחמת העולם השנייה וגל העלייה שגבר לאחר הכרזת
הקמת המדינה, התגייסה פרידה למפעל הנחלת הלשון העברית
, הוציאה את עיתון "למתחיל", שחולק לעולים החדשים, ופתחה
ביוזמתה אולפן להקניית הלשון במשולש הזה – המרתף ברחוב
רופין פינת גורדון, שזכה להצלחה.
בזמן מלחמת השחרור ניהלה מטעם הוועד למען החייל את
"ביתן המוזיקה הקלאסית" במבנה שהוכשר לכך, לצד "תיבת
נוח" – היכל השירה העממית ברחוב הירקון, היכן שהיום עומד
מלון "דן". חרף הספקות הנוגעות למוזיקה הקלאסית )מי יאזין
לה בעת מלחמה(, ההצלחה הייתה כבירה וטובי הפרפורמרים
ניגנו שם, מפנינה זלצמן ועד ורדה נישרי בתחילת דרכה.
בערוב ימיה פתחה חוגים לטבעונות, יוגה, מדיטציה ועוד. בין
לבין עסקה בציור ובאמנות הפסיפס ואף זכתה בפרס האמן
(תגלית השנה) של עיריית תל אביב.
פרידה נפטרה בשיבה טובה בשנת 2004 .היא הותירה בת ובן
(האדריכאל ישראל גודוביץ, לימים מהנדס העיר תל אביב).