בתיה גור היתה לא רק סופרת יחידה במינה, שהעשירה את הסיפורת הבלשית העברית בכמה יצירות מופת, אלא גם מבקרת ספרות מבריקה ודרוכה. גור ליוותה את הספרות העברית מעל דפי "תרבות וספרות" ב"הארץ" לאורך שש עשרה שנה עד ימים ספורים לפני מותה ב-19 במאי 2005.
מבין אלפי מאמריה כונסו כאן כשבעים רשימות, החורגות הרבה מעבר לתחומה של הרצנזיה העיתונאית: מסות על יצירות קלאסיות ועל נושאי חתך בתרבות העכשווית, וביקורות הבוחנות יצירות חדשות מן הספרות העברית וספרות העולם. מתוך מאמרים אלה, שנבחרו ביד אוהבת על-ידי אריאל הירשפלד ופוני בז'זינסקי, ניבט יחסה העמוק, הנרגש והמחויב של בתיה גור לספרות - יחס שהפך את כתיבתה על ספרים וסופרים לאירוע נפשי וקיומי משמעותי. חוויית הקריאה, שהייתה בחייה חוויה מכריעה וגורלית, מפעמת בין השורות וקושרת אותן לחיים; תובנותיה של גור בונות לאורך הספר עולם תרבותי-ערכי מובחן ורב-כוח, האורג את הספרות לתוך מסכת התרבות העולמית.

מבלי דלג על דף מציע לקורא מפגש מענג וחשוף מאוד עם אישיותה של יוצרת ומסאית נדירה, על רוחב אופקיה, העדפותיה הספרותיות, עינה החדה ולשונה החריפה, וחוכמתה שחרגה הרבה מתחום השכל.