הקרב על מוסקבה היה הקרב הגדול ביותר במלחמת העולם השניה, והקרב הגדול ביותר בכל הזמנים. מראשיתו ב-30 בספטמבר 1941, ועד סיומו ב-20 באפריל 1942, השתתפו במאבק האיתנים הזה כ-7 מיליון חיילים. במהלך הקרב היו לשני הצדדים כ-2.5 מיליון הרוגים, שבויים ופצועים - מתוכם כמעט 2 מיליון בצד הסובייטי - אבל הבירה הסובייטית ניצלה, ובפעם הראשונה במלחמה הסתיים הבליצקריג הגרמני בכישלון מוחלט. כל זה ניפץ את חלומו של היטלר לניצחון מהיר במזרח, ושינה את מהלכה של המלחמה כולה.

הסיפור המלא של הקרב לא סופר מעולם, משום שהיה בו כדי לערער את אמינות הדיווחים הסובייטים ה"מכובסים" על המלחמה - דיווחים שתיארו את סטאלין כמצביא גאון, ואת בני עמו כמי שהתאחדו בגבורה נגד הפולש הגרמני. טעויותיו של סטאלין, התנהלותו הכושלת ואכזריותו איפשרו לגרמנים להתקרב למוסקבה. כמחצית מתושבי העיר נמלטו, והבהלה שאחזה בנותרים מאחור גררה מעשי ביזה ופרצי אלימות קשים. אך טעויותיו הגסות של היטלר התגלו עד מהרה כגדולות אף יותר: הוא שלח את חייליו לתקוף את ברית המועצות ללא מדי חורף, התעקש לכונן משטר טרור באזורים הכבושים וסירב להיענות לקריאות הגנרלים שלו, שהפצירו בו לתקוף את מוסקבה במועד מוקדם יותר. בסופו של דבר האפילו שגיאותיו של היטלר על אלה של סטאלין.

הקרב הגדול ביותר מסתמך על קשת רחבה של מקורות - ובהם מסמכים המתפרסמים כאן לראשונה, עדויות של משתתפים בקרב, שיחות עם ילדיהם של בכירים סובייטים כמו המרשל ז´וקוב ואנסטס מיקויאן, ודיווחים של דיפלומטים ועיתונאים מן המערב - ומצליח לספר סוף-סוף את הסיפור המלא על ההתנגשות בין שתי שיטות שלטון שהתבססו על טרור חסר מעצורים ועל הרג בלתי פוסק.

זוהי תוספת מרשימה למאגר ספרי ההיסטוריה על מלחמת העולם השנייה.