תיאור:
במאה השביעית כבשו המוסלמים את שטחי הממלכה הפרסית וחלק גדול משטחי הממלכה הביזנטית. השליטים המוסלמים העניקו ליהודים את הזכות לאוטונומיה, והיהודים המשיכו לקיים את ארבע רשויות שלטון ההיסטוריות שפעלו בקרבם גם בשלהי העת העתיקה: ראש הגולה, שהוכר גם על-ידי הח'ליפים העבאסים כראש היהודים; ישיבת סורא שבראשה עמד גאון סורא; ישיבת פומבדיתא והגאון שעמד בראשה; וישיבת ארץ-ישראל שבראשה עמד גאון ארץ-ישראל. מסיבה זו נקראה התקופה שבין המאה השביעית למאה השתים-עשרה תקופת הגאונים, ובה התרחשו בקרב היהודים תהליכים חשובים: התגבשו קהילות מקומיות שפיתחו גם עצמאות חברתית והלכתית; יהודים הגיעו לתפקידי מפתח בממשל המוסלמי; וצמחה תנועה חברתית-רעיונית חדשה – הקראות.
בתקופה זו היו הגאונים למקור הסמכות של רוב קהילות ישראל, אך לאחר כיבושה של ארץ ישראל בידי הסלג'וקים והכיבוש הצלבני בסוף המאה ה-11, בא הקץ על ישיבת ארץ-ישראל, ועם דעיכת הממלכה העבאסית במאה ה-21 בא האץ לישיבות בבל. כך הסתיימה תקופה הגאונים וההנהגה היהודית עברה למכרזים אחרים – במצרים, ספרים, צרפת ואשכנז.
מחברת הספר, ד"ר אלינער ברקת, מלמדת היסטוריה של עם ישראל במכללות המסונפות לאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב בבאר-שבע ועומדת בראש המחלקה לב.א. כללי במכללת "אחוה". היא מתמקדת בחקר תעודות גניזת קהיר, ובעיקר בתחומים החברתי והפוליטי במאות האחת-עשרה והשתים-עשרה. פרסמה עשרות מאמרים ושלושה ספרים שעליהם הוענק לה פרס יצחק בן-צבי לשנת 1996.
מחיר: 58.00 ₪