ביום קיץ יפה של יולי 1941, בעיירה ידוובנה שבפולין. רצחו פולנים את שכניהם היהודים – 1,600 גברים, נשים וטף, התושבים הפולנים הוציאו את היהודים מבתיהם, שבהם גרו זה דורות. הוליכו אותם ברחובות, התעללו בהם. הכו אותם באכזריות וריכזואותם באסם תבואה גדול. הפולנים העלו את האסם באש והיהודים נשרפו חיים. רק שבעה ניצלו. בשנת 1949 נעצרו כמה ממבצעי הטבח ונשפטו בהליך מהיר באשמה של ``שיתוף פעולה עם הכובש הגרמני``. בימים אלה החלה חקירה מחודשת של מעשיהם של מי שהמחבר מגדיר בתור ``אנשים רגילים``. ספרו של יאן טומש גרוס חולל סערות רוחות בפולין והעלה על סדר היום הציבורי את אשלת מעורבותם של פולנים ברצח יהודים. המידע שנחשף טורד את מנוחתם של הפולנים. והם עסוקים היום בשאלות של חשבון נפש לאומי.