מהו תפקידו של השופט – בעיקר שופט בבית המשפט העליון – בחברה דמוקרטית ומה הם הדרכים שבאמצעותן הוא מגשים תפקיד זה?
לדעת המחבר, שניים הם תפקידיו היקרים של השופט: גישור על הפער הטבעי שבין המשפט לבין מציאות החיים המשתנה; והגנה על החוקה (אצלנו – חוקי יסוד) ועל ערכיה. אלה ערכיה כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית, בהם שולט החוק, הפרדת הרשויות, עצמאות השפיטה, ערכי היסוד וזכויות האדם.
להגשמת תפקידים אלה עומדים לרשות השופט כמה אמצעים. העיקריים שבהם הם הפרשנות (במובנה הרחב), האיזון בין אינטרסים ובין ערכים מתנגשים, השימוש ב"מונחי שסתום" (ובהם סבירות ותום לב), דיני המעמד, השפיטות והמשפט המשווה. פעילות זו של השופט, שהיא יצירתית במהותה, יוצרת מתח בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הספר מנתח מתח זה. הוא בוחן את הדרכים לטיפול בו, ובמרכזן הדיאלוג בין הרשויות. על רקע זה נבחן האקטיביזם או הריסון העצמי של השופט.הספר פורש מסכת רחבה של משפט ושיפוט בחברה דמוקרטית ומהווה ביטוי לפילוסופיה המשפטית ושיפוטית. הוא מכוון לקוראים – משפטנים ושאינם משפטנים – המבקשים להבין את הבסיס לדמוקרטיה וליחסים הראויים בין הרשויות, ובוחן יחסים אלה על רקע ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אהרון ברק, חתן פרס ישראל בחקר המשפט, הוא שופט בית המשפט העליון משנת 1978 ונשיאו משנת 1995. קודם לכן כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים וכיועץ המשפטי לממשלה.