1952 – אני זוכר את עצמי כילד רעב במעברת תלפיות בירושלים, שאליה הגעתי עם הורי מעיראק. גדלתי ללא מסגרת, ללא גן ילדים, ללא צעצועים וללא ספרי ילדים. במקום ספרים ולגו בנינו עגלות מארגזי עץ ושעטנו בהן במורד הכביש שהתפתל עד קצה הוואדי. הייתי ילד שורד שנלחם על קיומו בתנאים בלתי-אפשריים. כבר בגיל צעיר הייתי צריך לעבוד, כולל כשוליית סנדלר, כדי לעזור להורים שקרסו תחת עול הפרנסה. משם החל המסע המפרך שלי אל הפסגה.

1989 – המסע שלי לצמרת קרם עור וגידים כשהתמניתי למנהל הטלוויזיה הישראלית. הייתי בן 41, צעיר מנהלי הטלוויזיה. זה היה יום חג עבורי. היתה לי תחושה נפלאה של מי שכבש את ההר, ניפץ את תקרת הזכוכית והניף את הדגל. נכנסתי לחדר המנהל חדור אופוריית ניצחון משכרת – אני, ניסים משעל, בן נזימה ויחזקאל ממעברת תלפיות, יושב על הכיסא הנכסף.

בספר שאתם מחזיקים בידיכם, שוליית הסנדלר, מלא בחשיפות ובגילויים דרמטיים על חיי האישיים, כולל מחלת הסרטן שתקפה אותי באכזריות ועדיין מאיימת על חיי; על הפגיעה באבי ובאלפים מבני דורו, שנרמסו תחת מכבש הממסד המפא"יניקי ונהפכו למתים מהלכים במעברה; על הניסיון של האליטה למחוק את תרבות העבר המפוארת שלנו בשם המטרה הנעלה של כור ההיתוך; על הקיפוח העדתי שחוויתי גם אני על בשרי ועוד. בד בבד תמצאו כאן תיעוד של שיחות אישיות שקיימתי לאורך השנים עם דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית.

ניסים משעל, מבכירי העיתונאים בארץ, חתן פרס סוקולוב לתקשורת, היה מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית וכאן ראש מנהלת ההקמה של ערוץ 2. בטלוויזיה שימש ככתב מדיני ופוליטי וכן הנחה תוכניות אקטואליה ובהן "מוקד", "פופוליטיקה", "שיחת ועידה" ו"משעל חם". ספריו הקודמים: "50 לישראל", "2000 שנות יהדות", "ישראל 60", "המוסד – המבצעים הגדולים", "חיסול ממוקד – המבצעים הגדולים של השב"כ", "ישראל 70", "להיות ישראלי" ו"לוחמות המוסד", היו לרבי-מכר".