העולם שלאחר הקורונה יהיה עולם שונה מזה שהכרנו. מגיפות ומשברים כלכליים, חברתיים, תעסוקתיים ובריאותיים מערערים מערכות כלכליות והנהגות. מול הקידמה הכלכלית והטכנולוגית האדירה שהביאו בכנפיהן הדיגיטיזציה והגלובליזציה, עולות שאלות לגבי גבולות האחריות והסמכות של המדינה, הקהילה והפרט. כעת, הערבות ההדדית נבחנת מחדש מול הרכוש הפרטי, והאינדיבידואליזם נבחן מול השייכות לכלל, לשבט וללאום.

משברים הם גם הזדמנות. העתיד מזמין עיצוב מחדש של השיטות הכלכליות שהורגלנו בהן.

מסתבר שהתשובה כיצד לבנות מחדש את האחווה הקהילתית והלאומית והמענה לאתגרים הכלכליים שלפתחנו, נמצאים במקורות. בספר זה צולל מייקל אייזנברג לפסוקי ספר ויקרא, וחושף מבעד למסכת מרובת החוקים והנהלים, הקורבנות והכוהנים, מודל לניהול נבון של חיי הכלכלה והחברה. מודל המגשר בין הפרט לכלל ומאפשר שגשוג כלכלי-חברתי-שבטי באמצעות עקרונות וחוקים המטפחים את האחווה והרעות בין בני האדם.

חומש ויקרא נתפס כספר איזוטרי וקשה להבנה. 'שבט שואג' מציג אותו כיצירה נצחית ואקטואלית הנחוצה לחברה הישראלית ולכל מי שעתידם של כלכלה בריאה, שוק חופשי וזהות לאומית חשוב לו.

פרשנותו המקורית של אייזנברג מעצבת דיוקן מקראי של כלכלה חופשית ותוססת, שבבסיסה סולידריות חברתית ואכפתיות למצוקותיו של היחיד. פניה של כלכלת האחווה המקראית נשואות לעבר חזון ודרך הרלוונטיים לימינו, שבהם חיבורים מרובים בין כלל השחקנים בשוק.

• מה הכי חכם בבית החכם ואיך זה קשור לצרעת?
• מניין לנו הזכות לרכוש פרטי? כיצד התורה משפיעה על תודעת השחקנים בשוק, מה הם מוצרים פיננסיים ראויים ומהי שקיפות מהותית?
• אילו עקרונות כלכליים נגזרים מהבוטניקה של ארבעת המינים ומתפוצתם הגיאוגרפית?
• מה גרם למשבר ה"סאב-פריים" בארה"ב, ואיך פותרים את 'בעיית הלימונים' של אקרלוף, שזיכתה אותו בפרס נובל לכלכלה?
• כיצד עיקרון השמיטה המקראי רלוונטי בכלכלה הלא-חקלאית של ימינו, בין היתר לטיפול באנשים שפשטו רגל במשבר?
• מה חשפה מגפת הקורונה ואילו הזדמנויות טמונות בה לכלכלה של המאה ה-21?