רעבים בטוקיו הוא פרי של תשוקה פתאומית לגסטרונומיה היפנית. אחרי שנים ארוכות שהקדיש לתענוגות צרפת, נסע אביטל ענבר להרפתקה קולינרית וקבע שיא אולימפי: 25 ימים, 50 מסעדות יוקרתיות ועממיות, 20 סוגי מטבח שונים. הוא התענג על שלמות יפנית שאינה קיימת וגם אינה אפשרית בשום עיר גדולה אחרת בעולם, לרבות פאריס.

המחבר מספר מניסיונו כיצד מתמצאים בטוקיו: באיזה אופן יכול המטייל להתעלם כליל משיטת הכתובות היפנית ובכל זאת להגיע תמיד אל היעד במ טרו, במונית או ברגל. הוא מפנה את התיירים לחנויות שבהן יוכלו, בתשלום שווה לכל נפש, לרכוש כרטיס סים מקומי, שהוא חיוני להתנהלות בעיר, ומפרט כללי התנהגות הכרחיים.

ביומן־מסע סובייקטיבי, שחלקים ממנו נכתבו במהלך הסעודות עצמן, פותח ענבר צוהר אל המציאות והתרבות היפנית. הוא בוחן את אבות המזון היפני, מתאר נהגים ייחודיים של שפים ומסעדות, מייעץ כיצד להזמין שולחן במסעדה ומבאר את נוהגי חישוב המחיר במסעדה והגשת החשבון.

טוקיו יקרה מאוד - אבל גם זולה להפליא. אפשר לשבוע וליהנות בכ־1300 ₪ לסועד, אבל גם בכ־30 ₪ ואף בפחות מכך, אם קונים ממכונות ממכר המזון בעיר )שמבינות רק יפנית