תיאור:
המאמר עוסק בטקסט מן המאה השתים-עשרה שנכתב בידי יואנס פוקאס, נזיר במנזר 'יוחנן התאולוג' אשר באי פטמוס. הטקסט, הכתוב במקורו יוונית, מבוסס על יומן עולה רגל אשר כתב פוקאס במסעו בסוריה ובארץ-ישראל בשנת 1177. הוא ביקש לתאר את ארץ הקודש, שהייתה נתונה בשלטון הצלבנים, כאזור שמתקיימים בו חיים אורתודוקסיים פעילים, מקום שבו ההגיוגרפיות (תיאור חיי הקדושים) של אבות מנזרי מדבר יהודה קמות לתחייה, אזור הממשיך להיות חלק מן העולם הביזנטי. פוקאס התעלם בדרך כלל משלטונם של הצלבנים והילל בכל הזדמנות את הקיסר הביזנטי מנואל קומננוס כמקומֵם המקומות הקדושים וכמגִנן של הקהילות האורתודוקסיות בארץ. הטקסט המתורגם מעניק לקורא העברי הזדמנות להיחשף ליחסים העדינים והמתוחים בין לטינים לאורתודוקסים ובין הצלבנים לאימפריה הביזנטית באותה תקופה. הוא אף פותח פתח להיכרות עם עולם המחשבה הביזנטי במאה השתים-עשרה ועם המציאות המורכבת והמגוונת בארץ-ישראל בשלטון הצלבנים. הטקסט מלווה במבוא ובהערות, ובהם ביקש המחבר להבהיר הן את המסורות האורתודוקסיות בנוגע למקומות הקדושים והן את מצבם של חיי הדת האורתודוקסיים בארץ-ישראל במאה השתים-עשרה.
מחיר: 63.00 ₪