בסאגה רבת השנים הזו, שזורים סיפוריהם של שלושה דורות, סיפור של שלוש משפחות, המהוות מארג אנושי, תרבותי וחברתי של המדינה הצעירה על רקע ההתיישבות בארץ, לאחר תקופת השואה וקום המדינה.

 

קומבינטוריקה בגרוש – רומן סאטירי, שנון ורוגש, המלווה במשך כיובל שנים את שלוש המשפחות, פטרקה, חרט ובוזגלו, ברגעי כאב ומוות, בוגדנות ותככים, ואף ברגעי אהבה ותשוקה.

משפחות אלו מהוות תמונת ראי לחברה הישראלית המגוונת במדינה הצעירה, החל משנות החמישים ועד שנות האלפיים.

סיפורה של החברה הישראלית המושפעת מן העבר הגלותי, מובע דרך שלוש המשפחות, וההשלמה שבה הן מקבלות אורח חיים של שחיתות ומעשי נוכלות, מתוך מטרה לשרוד ולהגיע להישגים אישיים ומשפחתיים, על חשבון האינטרס הלאומי וטובת הכלל. 

דברי הסבתא שייני ממשפחת חרט: “בגולה למדנו להסתדר עם הפושעים. למדנו התחכמויות ותכככים, והשתמשנו בהם להצלת חיינו והמשך קיומנו. לאחר שלושה דורות בארץ, בהם המשכנו להשתמש בשיטות שרכשנו בגולה, עתה אנו רואים שיפור ניכר וחזרה מן הדרך הרעה". האומנם בניה, נכדיה וניניה של הסבתא שייני מגשימים את דבריה?