בית מלון מפואר על החוף ביוון.

גבר ואישה.

סוף שבוע לוהט.

ארבעים ושמונה שעות של שיכרון חושים.

 

רגע לפני שהם נפרדים היא מבקשת: "אל תשאל אותי, בבקשה. אל תחקור, אל תחפש אותי. אם החיים ירצו, אנחנו ניפגש שוב. אין לדעת, זה יכול לקרות במקום הכי מוזר בעולם."

 

מלאני ארינוס בת העשרים ושמונה חוזרת לעיר הולדתה אתונה, כדי להגשים את חלומה: בלשית חוקרת במשטרה. היא לא מעלה על דעתה שהמשפט שאמרה לזר שנראה כמו אל מהמיתולוגיה היוונית, איתו בילתה שעות בלתי נשכחות, יתגשם גם הוא, במקום הכי לא צפוי בעולם.

 

אנטוניס דנטס בן השלושים ושתיים, הבן של "מלך הלילה", המנהיג הבלתי מעורער של משפחת הפשע החזקה ביותר באתונה, מגיע לביקור קצר וחשאי באי. הוא מתקשה לשכוח את האישה שהסעירה והטריפה אותו.

 

דבר לא מכין את אנטוניס ומלאני למשחקו האכזרי של הגורל. הם מוצאים עצמם נאבקים זה בזה משני עברי המתרס, משני צידי החוק והמוסר. ההתנגשות בין האסור ולמותר, בין החוק לפשע, היא רק עניין של זמן בין שני אנשים שהמשיכה ביניהם כמעט בלתי ניתנת לשליטה. 

 

יחד עם הגיבורים, עובר הקורא מסע מטלטל ומלא תשוקה שלוקח אותו לדרכים לא צפויות, ולשאלות שהתשובות עליהן אינן תמיד ברורות. 

 

האם יוכלו מלאני ואנטוניס לגבור על הקווים הברורים המפרידים ביניהם? או שגורלם נחרץ מראש? והשאלה הגדולה ביותר: האם מישהו מהם יחצה את הקווים?

כהרגלה, יהודית צפורי משאירה את הקורא במתח עד לפרקים האחרונים של הספר ועושה זאת בדרך המיוחדת רק לה.