נַעַר חֲסַר סַבְלָנוּת פּוֹגֵשׁ אֶת פֵיַת הַמַּזָּל. לַפֵיָה יֵשׁ כּוֹחַ-עַל וּבִיכָלְתָּהּ לְשַׁנּוֹת אֶת מַזָּלָם שֶׁל אֲנָשִׁים.

הַנַּעַר מְמַהֵר לְבַקֵּשׁ מֵהַפֵיָה אֶת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּלִי לְהַקְשִׁיב לָהּ עַד הַסּוֹף.

הַסִּפּוּר מַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּר חַיִּים מְרַגֵּשׁ וּמָלֵא לְקָחִים, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מוֹבִיל אֶת הַגִּבּוֹר לַהֲבָנַת הַסּוֹד שֶׁל הַמַּזָּל וְלִרְכִישַׁת מְיֻמָּנוּת

חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר לַחַיִּים.