תיאור:
התגבשות מדיניותה של ישראל בסוגיית הפליטים הפלסטינים 1948-1956
בעיני זהו הדבר המפתיע ביותר: התרוקנות היישוב הערבי. בתולדותיה של ארץ ישראל - זה יותר מפתיע מאשר הקמת המדינה העברית [...] יהיה צורך להסביר את החשיבות העצומה של השינוי הזה שחל מבחינת התיישבות, מבחינת הביטחון, מבחינת איתנות המבנה של המדינה ופתרון בעיות סוציאליות חיוניות ומדיניות חמורות מאוד, שהטילו את צלן על כל עתיד המדינה.
- שר החוץ משה שרת (ישיבת הממשלה, 16 ביוני 1948)
אחת מתוצאות הלוואי המרכזיות של מלחמת העצמאות הישראלית היתה היווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינים. 600-700 אלף ערבים שהתגוררו בשטחים שהיו לחלק ממדינת ישראל נמצאו בתום המלחמה באזורים שעל גבול המדינה היהודית: ברצועת עזה, בממלכת ירדן, בלבנון ובסוריה.
הספר ´על מפתן ביתה´ מגולל את סיפור התגבשות מדיניותה של ישראל כלפי בעיית הפליטים למן היווצרותה בראשית 1948 ועד אמצע שנות החמישים, אז נקבעו ונחתמו סופית עיקריה של אותה מדיניות.
על בסיס מקורות ארכיון מגוונים, בכללם כאלה שראו אור רק לאחרונה, מוצגות ומנותחות בספר הסוגיות שיצרו את הפסיפס של ´בעיית הפליטים הפלסטינים´ ושאתן התמודדה ישראל: השיבה למולדת (´זכות השיבה´), היישוב מחדש, הפיצויים בעבור הרכוש הנטוש, חשבונות הבנק החסומים, ´הפליטים הפנימיים´ (´נפקדים-נוכחים´) ואיחוד המשפחות.
עת יוצא ספר זה לאור, שישה עשורים לאחר סיום מלחמת העצמאות הישראלית וה´נכבה´ הפלסטינית, נדמה כי חשיבותה של הסוגיה הנבחנת בו לעתיד היחסים בין שני העמים, וכנגזרת מכך גם לעתיד האזור כולו, רבה מתמיד.
לא נחטא לאמת אם נקבע כי דבריו של מנכ"ל ססו"ת ממאי 1957, ש´עליהם - הפליטים (הפלסטינים) חברי הבית - מונחים במידה רבה השלום והיציבות הסופיים של המזרח התיכון´, תקפים גם כיום.
מחיר: 97.00 ₪