שאיפתו ומשאלת הלב של יונה בוגלה, מנהיגם המיתולוגי של יהודי אתיופיה וביתא ישראל, הייתה לשפר את קהילת ביתא ישראל. סיפור חייו מתחיל בכפר יהודי קטן באתיופיה. בגיל שלוש-עשרה בלבד כבר הגיע לארץ ישראל, ומשם לאירופה, וכששב לאתיופיה, מולדתו, בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, כבר היה אדם בוגר, דובר שפות, אשר רכש השכלה גבוהה במוסדות נחשבים באירופה, אינטלקטואל במלוא מובן המילה ובקיא ביהדות. יונה דחה את פנייתו של קיסר אתיופיה, היילה סלסיה, שהציע למנותו לתפקיד בכיר בממשלתו, והחליט להקדיש את חייו למען בני עמו, היהודים, והחל להקים בתי ספר, מרפאות ומושבה חקלאית. המאבקים שלו התנהלו מול כמה חזיתות: באתיופיה עצמה, מול הקיסר וממשלתו, נגד הכנסייה שחתרה להמרת דתם של המיעוט היהודי במדינה ואל מול מדינת ישראל ומוסדות יהודיים שונים, שלא רצו להכיר ביהדותם של ביתא ישראל והתנגדו לעלייתם. בספר מוצגים דרך האירועים הפטריוטיות הבלתי נדלית וערכי הברזל של יונה דרך העדויות השונות.

לאחר שלושים שנה של פעילות אינטנסיבית, ידו של יונה הייתה על העליונה. לאחר שחייו היו בסכנה בעקבות פעילותו הציונית, יונה עלה לארץ בשנת 1979 יחד עם משפחתו, והוא זכה לראות את פירות פעילותו ב"מבצע משה" (1984), כאשר אלפים עלו לישראל מאתיופיה, אך לא זכה לראות את פירות עמלו ב"מבצע שלמה" – כאשר 14,000 יהודים עלו לארץ מאתיופיה ב-1991.

יונה היה חדור מטרה, והיה לאייקון. הספר מתאר באופן אותנטי את השתלשלות האירועים להשגת המטרה, את אהבת הארץ, אהבת האדם, והמאבק, שהיה נחלתו עבור רבים.