מלחמת העולם השנייה, והגברים הצעירים באמריקה נקראים להתגייס. אחד מהם, ג`וזף, יהודי הנשוי לאויווה, אישה אפרורית למדי. הוא עוזב את מקום עבודתו בסוכנות נסיעות ומתחיל להכשיר את עצמו לקראת השירות הצבאי. אבל מסיבות שונות גיוסו של ג`וזף נדחה, והוא נשאר תלוי על בלימה: בטל מעבוד הוא מעביר את ימיו בפעולות סתמיות, בקריאה, ברומן אהבים אקראי ובפגישות עם חברים לשעבר. ג`וזף מנהל יומן, בו הוא מנציח את געגועיו לילדות האבודה, זכרונות מתקופת המשבר הכלכלי, את תפלות היומיום שלו, ואת עימותיו עם סוגיות שמעוררת המלחמה: מוות, חופש הבחירה, אחריות אנושית.

על רקע עונות השנה המתחלפות בשיקאגו, עיר סחופת רוח ועשן, מפליא סול בלו ברומן הראשון שלו לתאר את שנת 1942, שנה מכרעת בתולדות העולם ואמריקה, ומשרטט דיוקן של דור שלם שחש עצמו תלוש ותלוי על בלימה.

``אחת העדויות הכנות ביותר להלכי הנפש של דור שלם שגדל בשנות המשבר והמלחמה``
אדמונד וילסון (ניו יורקר)

``ביומן עתיר דמיון זה, על רקע שיקאגו התוססת, שירטט המחבר מה שוודאי ייראה לרבים כדיוקן מדויק להדהים של עצמם`` (ניו יורק טיימס)

מספריו של סול בלו, חתן פרס נובל לספרות, בהוצאת זמורה-ביתן: הרפתקאות איגי מארץ`, הרצוג, גניבה, דצמבר של הדיקאן, הפה הגדול, רבים יותר מתים מלב שבור, הדרסון מלך הגשם, מתנת הומבולט, תפוס את היום, כוכבו של מר סאמלר.