המשילות המשולבת צמחה על רקע שינויים שהתחוללו במדיניות הציבורית בארבעת העשורים האחרונים, שבמסגרתם אומצו שיטות ניהול מהמגזר העסקי, מתוך שאיפה לתת לאזרחים תמורה נאותה עבור המיסים הנגבים מהם. המשילות המשולבת מציעה חלופה לגישה זו, ומשיבה את הערכים הציבוריים אל לב העשייה של גופי הממשל. לפי תפיסה זו האזרחים אינם עוד "לקוחות" מקבלי שירות בלבד, אלא הם שותפים בקבלת ההחלטות. לפיכך, המדיניות הציבורית אינה נחלתם הבלעדית של משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות, אלא היא מעוצבת מתוך שיתוף פעולה עם שחקנים וארגונים ממגזרים שונים.
הספר משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים מתבסס על עבודתה של קבוצת מחקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. הוא הראשון שבוחן הֶסדרים של משילות משולבת בישראל, והשלישי והאחרון בטרילוגיה העוסקת במדיניות ציבורית בישראל. קדמו לו הספרים מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי (2015) ורגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות (2019). הספר משילות משולבת בישראל ממשיך את קודמיו, ומאמריו בוחנים דרך אחרת לפעילות של הממשל, בעיקר במצבים שבהם תהליכי ההפרטה והרגולציה אינם מניבים תוצאות רצויות. אחדים ממאמרי הספר עוסקים בפיתוח ההיבטים התיאורטיים של מושג המשילות המשולבת, ואחרים בוחנים הֶסדרים של משילות משולבת שיושמו בישראל. שתי שאלות עוברות בספר כחוט השני: האחת - האם הסדרי המשילות המשולבת מסייעים לקידומם של ערכים ציבוריים? השנייה - האם הסדרים אלה תורמים לתהליכים דמוקרטיים?