מָה שֶׁשָּׁבַר אוֹתִי לֹא הָיָה
בְּקִרְעֵי הַגּוּף וְלֹא בְּמֵרוּק הַנֶּפֶשׁ
לֹא בִּתְפִלּוֹתַי מוּל עַפְעַפֶּיךָ הַשְּׁמוּטִים,
אֶלָּא תַּחֲנוּנַי שֶׁתְּבַקֵּשׁ עַל חַיֶּיךָ.

בִּפְנִים הַגּוּף רוֹעֶדֶת יַלְדָּה
לוֹחֶשֶׁת אַבָּא מִבַּעַד לְקִירוֹת הָעוֹלָם.

יֵשׁ מִלִּים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְנָתַתִּי לְךָ
הַכֵּר בָּהֶן אֶת דְּיוֹקָנְךָ, אָבִי,
לְבַקֵּשׁ עַל חַיֶּיךָ, חַיַּי