תיאור:
“העלבונות עזים, הילדים לי בזים,
השֵׁדים, הם נהנים, גוועים לעוד, רעבים,
אני כפופה לרצון הכמהים."
“עלמה עומדת תחת עץ ערבה,
בוכייה היא כעץ, מתייפחת ונאנחת על מה שלא היה."
“למסע של רדיפה אחר הכוכבים יצאנו
צועדים תחת שמיים את העיר עזבנו."
“תמה לה התמימות
שפתיה דובדבן, לחייה ארגמן.
בהגיג על העֶלם שסחף את בנות העידן.
"כאב, אהבה, געגוע, תמימות, עצב ושמחה – תחושות ורגשות אלו שאותם חשה המחברת בתקופת התבגרותה, מתרקמים לשירים קצרים, וכל הקורא אותם יכול לראות בהם את עצמו.