הַאִם בִּכְלָל חָזַרְנוּ בַּזְּמַן? הַאִם הַמִּנְהָרָה...הוֹבִילָה אוֹתָנוּ אֶל הֶעָבָר? אִם כֵּן, אָז אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶֹהַטֶּלֶפוֹן שֶֹלָּנוּ עוֹבֵד בַּמִּנְהָרָה? שֶֹהַפָּנָס בַּטֶּלֶפוֹן עוֹבֵד? שֶֹהַוֵיְיז מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ?

אֲנִי רוֹצֶה לְהַדְגִּישֹ כָּאן מִשְֹפָּט שֶֹאֲנִי חוֹזֵר עָלָיו שֹוּב וָשֹוּב לְאֹרֶךְ הַסִּדְרָה: אִם אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים לֶעָבָר, שֹוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ, כִּי הֲרֵי עֲדַיִן לֹא נוֹלַדְנוּ כְּשֶֹהָאֵרוּעַ הִתְרַחֵשֹ בֶּאֱמֶת.

אֲבָל מָה קוֹרֶה אִם לֹא חָזַרְנוּ לֶעָבָר, אִם אֲנַחְנוּ בַּהֹוֶה?

וּבֶאֱמֶת, אַחֲרֵי שֶֹהִצְטָרַפְנוּ אֶל יַלְדֵי לוֹחֲמֵי צָדָ"ל, שֶֹרָצוּ לַחְזוֹר לִלְבָנוֹן וְלִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת שֶֹהַהוֹרִים שֶֹלָּהֶם עָזְבוּ שָֹם, נִשְֹאֲלוּ הַשְֹּאֵלוֹת: מָה קוֹרֶה אִם אַנְשֵֹי הַחִיזְבַּאלְלָה תּוֹפְסִים אוֹתָנוּ בַּהֹוֶה וְלוֹקְחִים אוֹתָנוּ בַּשֶֶֹּבִי? הַאִם נוּכַל לַחְזוֹר הַבַּיְתָה? הַאִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִפָּצַע אוֹ לְהִפָּגַע? הַאִם נֵשֵֹב בַּכֶּלֶא כַּמָּה שָֹנִים עַד שֶֹיְּשַֹחְרְרוּ אוֹתָנוּ אַחֲרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן קָשֹוּחַ?

גָּלִילָה רוֹן–פֶדֶר-עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים ('מְשִׂימָה עוֹלָמִית', 'אֶל עַצְמִי', 'גִ'ינְגִ'י וְעוֹד' ( הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.