לאחר שבני משפחתו מאסו בסיפוריו, מתיישב אוּרבֶּה מרטין ומעלה על הכתב אירועים מכוננים משנות ילדותו ומהתקופה שבה שירת בחזית כחייל במלחמת העולם הראשונה. חודשים ספורים לפני מותו הוא מפקיד את המחברות בידי נכדו, סטפן הֶרטמַנס, סופר פלמי ידוע. לאחר זמן הרטמנס מתמסר למשימה ומגולל בקולו שלו את סיפורו של הסב. אבל מי היה אורבה באמת ועל מי רצה לכתוב? ישנו אורבה הילד, בנם של אישה משכילה וגאה וצייר כנסיות חולני ואביון; אורבה הנער, שניצל בעור שיניו ממוות בבית מלאכה; והחייל ששכב בשוחות, נפצע שלוש פעמים וחזר בכל פעם לשדה הקרב. ומה על אורבה הגבר, שנשא לאישה את אחותה הגדולה של אהבת חייו והוא רדוף זיכרונות מאַכּלים מתקופת המלחמה וחלומות שלא התממשו לבטא את כישרונו האמנותי? הרטמנס נאבק בסיפורו של הסב; המחברות משמשות לו מעין מפתחות למרתפים שבהם נעל את זיכרונותיו הבלתי מצונזרים. הוא מיטלטל בין הווה לעבר ומרכיב את הסיפור המתהדהד על פני כמה דורות.