בכל מקום ביקום שבו יתגלו אי פעם עקבות חיים. תמיד יהיו אלה עקבותינו. אנו כל חלקיו של השלם האחד של היקום. האנושות כולה המורכבת מכל אפשרויות חלקיו.
אין חיים נוספים ביקום מלבדנו. כפי שאין ולא יהיה לעולם יקום נוסף מלבדו. כל אפשרויותיו בהווה בעבר ובעתיד כבר מתקיימות בתוכו. 
שעל כן האנושות הקיימת היא האחת והיחידה החוזרת בו תמיד בכל גוף חומר שלו, בכל אדם שלו, בכל כוכב שלו, בכל מחזור חיים שלו. כי אנחנו בלבד החייזרים של עצמנו.

זו רק אחת המסקנות שעולות מתוך תזה על "טבע היקום" שכתבה הסופרת, ורדית אייל, ושאותה שלחה דרך מכתבים אל המרצה שלה באוניברסיטה (ד״ר דייויד גרייבס) במשך 15 שנים.
במכתביה היא כוללת גם את התהליך שעבר עליה במשך כתיבת התזה, התפתחותה האישית והרוחנית שהתעצבה תוך כדי כתיבתה. ואת יחסה אל האלוהים שבו לא האמינה עד כה.

"ככל שנראה מדובר בכותבת עם תפיסה מאוד לא שגרתית במובן הטוב של המילה. מישהי שיצרה תחת ידה כתב יד שלדעתי מעטים יכולים ליצור. משהו שיכול להיזכר אצל רבים בזכות הייחודיות והקסם שיש בו. שללא ספק משמש דוגמה לשלם שעולה על סך חלקיו. שלם משובח מאד."
יובל ניסני, הוצאת ספרי ניב