תיאוריית הממים הנועזת והחדשנית רואה בבני האדם יצורים יוצאי דופן, שניחנו ביכולת הבלעדית לחקות - להעתיק זה מזה רעיונות, מנהגים, מיומנויות, דרכי התנהגות, המצאות, שירים וסיפורים. כל אלה הם ממים, מונח שנטבע לראשונה על ידי ריצ´רד דוקינס בספרו רב-המכר הגן האנוכיי.

הממים, כמו הגנים, הם משעתקים המתחרים על מקומות פנויים במוחנו ובתרבותנו. ספר מרתק זה של סוזן בלקמור חוקר את תוצאותיה של תחרות זו ועונה על שאלות כמו מדוע יש לבני אדם מוחות כה גדולים, מדוע יש שפה, אלטרואיזם, סקס ואינטרנט. בשני הפרקים האחרונים בספר דנה בלקמור בתפישת האני האישי, המחזיק באמונות, רצונות וכוונות. לטענתה, רעיון ה"עצמי" הוא אשליה המערפלת ומעוותת את מודעותנו.

ד"ר סוזן בלקמור מלמדת פסיכולוגיה של המודעות באוניברסיטת בריסטול, אנגליה. תחומי המחקר שלה כוללים חוויות סמוכות-מוות, השפעות של מדיטציה, הסיבות לאמונה בפארא-נורמלי, פסיכולוגיה אבולוציונית והתיאוריה של הממטיקהץ היא בודקת תופעות נפשיות במצבים של מודעות גבולית. זכתה ב"אות הספקן" מטעם הוועדה לבחינה מדעית של טענות על הפארא-נורמלי. בלקמור מפרסמת את כתביה בעיתונות ומרבה להופיע בתוכניות רדיו וטלוויזיה. ספרה מכונת הממים נחשב למבוא הטוב והמקיף ביותר לתיאוריית הממטיקה.

בהקדמתו הנלהבת לספר, כותב ריצ´רד דוקינס: "כל תיאוריה ראויה לסיכוי הטוב ביותר, וזה הדבר שסוזן בלקמור העניקה לתיאוריית המם... אני מודה לה על האומץ, על המסירות והכישרון שהשקיעה במשימתה הקשה, ולעונג הוא לי להמליץ על ספרה."