מנחם פיליפסון-ערמון, יליד הולנד, 1942, פורש סיפור משפחתי מרתק ומסמר שיער בצל שואת יהודי אירופה, ובמרכז הסיפור – אם אחת אמיצה ונועזת, שעשתה כל שביכולתה למען חמשת ילדיה, גם כשהדבר נראה בלתי אפשרי. כשהיה בן חמישה חודשים נלקח עם כל ארבעת אחיו על ידי המחתרת המקומית למקומות מסתור שונים ברחבי הולנד. הוא עצמו הוברח על ידי הנדריקה וינקל, שמאוחר יותר קיבלה את אות חסידי אומות עולם, והוסתר אצל משפחה בזהות בדויה. בעקבות מעצרו של אבי המשפחה המאמצת, הוברח שוב, הפעם לחדר מסתור בתוך אסם, שם חי בבידוד מוחלט במשך שישה חודשים. בתום המלחמה הוחזר לביתה של המשפחה שאימצה אותו. במשך כל הזמן הזה לא ידעה אימו היכן הוא. אביו נתפס על ידי הגרמנים ונרצח, ואימו נותרה במסתור בחוסר ודאות. כשהגיעו חיילים גרמנים למקום שבו הסתתרה, היא נמלטה ומצאה מחסה בביתו של רופא, שבו עשתה עבודות בית תמורת מזון. כשהסתיימה המלחמה שבה אימו לביתם בליידן. התברר שהולנדי ששיתף פעולה עם הגרמנים רכש את הבית ורשם אותו על שמו. למזלה, כיוון שהיה פושע מלחמה, נמלט מיד בתום השחרור, ואימו שבה לביתה. כעת היה עליה לחפש את חמשת ילדיה, בתקווה שעודם בחיים. במעשה של נס, כל חמשת הילדים שרדו את המלחמה; לכל אחד סיפור בלתי נתפס על חוויית המסתור. כשהתאחדה המשפחה, החל מסע חדש, המסע לארץ ישראל וההתאקלמות בה, על רקע מצב בריאותי רופף, בעיות ביטחוניות ועוני. פיליפסון-ערמון כתב את הספר בעקבות מחקר מקיף שערך על אודות משפחתו ושורשיו, שמתוכו עולה יותר מכול עוצמתה וכוחה של משפחתו. -- מהכריכה האחורית.