"שמו של אדם הוא מכה מהממת שממנה אין הוא מתאושש לעולם," אמר הוגה התקשורת מרשל מקלוהן; בכתבי הקדוש ההינדיים נשאלת השאלה: "כשאדם מת, מה אינו עוזב אותו?" והתשובה היא: "שמו". ואכן, שמו של אדם מלווה אותו כצל מלידתו ועד מותו, ואף לאחריו. שמנו מתייג אותנו, מכניס אותנו לתוך מגירה של עם, של עדה, של חברה - לעתים של מעמד, של משפחה, של תקופה. שמנו משאיר עלינו חותם הטבוע עמוק בנפשנו, ורק מקצתנו עושים מעשה ומשנים את שמנו הפרטי או את שם המשפחה שלנו.
במוקדם או במאוחר, קורה כמעט לכולנו שאנו תוהים על מקור שמנו. מדוע בעצם אנו נקראים בשם זה? מדוע נתנו לנו הורינו את השם הפרטי הזה דווקא? ומה אומר שם המשפחה שלנו עלינו, על מוצאנו המשפחתי ומוצאינו הדעתי? הספר מוצא השמות בא לענות על שאלות אלה. ואף כי לא לכל שם יימצא בו פירוש מדויק ומקורות ודאיים, הרי יש בו תיאור רחב של תולדות השמות היהודיים, התהוותם והתפתחותם, והוא מגולל את השינויים שחלו בהם לאורך הדורות ולרוחב הארצות. הספר מלא בכל טוב: חומר היסטורי, סוציולוגי, לשוני ופולקלורי, שמקורו מכל התקופות ומכל עדות ישראל, מימי המקרא עד ימינו, מהודו ועד ארצות הברית; אנקדוטות, עדויות אישיות, בדיחות וסיפורים קצרים, וכן איורים של דני קרמן, המעניקים לספר היבט הומוריסטי מרענן ולא צפוי.
אברהם שטאל סיים את כתיבת הספר זמן קצר לפני מותו. בהיותו איש חינוך ומחקר לשוני חיבר ספרים רבים בתחומי
החינוך, היהדות והלשון.