כְּשֶׁאַלּוֹנָה מְחַבֶּקֶת אוֹתִי, הִיא תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין כָּמוֹנִי בְּכָל הָעוֹלָם! אֲבָל יוֹם אֶחָד, בַּדֶּרֶךְ לְגִנַּת אַמְסְטֶרְדָם, 
גִּלִּיתִי שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן. גִּלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ כַּנִּרְאֶה כֶּלֶב אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מוֹטְקֶה וְהוּא מַמָּשׁ דּוֹמֶה לִי! כָּל כָּךְ דּוֹמֶה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְבַּלְבֵּל בֵּינֵינוּ וְלַחְשֹׁב שֶׁהוּא... אֲנִי, 
אוֹ שֶׁאֲנִי זֶה הוּא! מִי זֶה הַמּוֹטְקֶה הַזֶּה, שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי. וְאִם הוּא כָּל כָּךְ דּוֹמֶה לִי, אוּלַי הוּא הֶחָבֵר שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי?

 מוטקה? הוּא סִפּוּר עַל מַסָּע בֵּין גִּנּוֹת וּכְלָבִים, בֵּין מָה שֶׁדּוֹמֶה מִבַּחוּץ לְמָה שֶׁשּׁוֹנֶה מִבִּפְנִים, בֵּין חִפּוּשִׂים אֲבוּדִים לִמְצִיאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְעִקָּר מַפְתִּיעוֹת!