מהי "מהפכה"? לפני כ־150 שנה התגלו שרידי תרבויות עתיקות במזרח הקרוב, במסופוטמיה ובמצרים, ומחקרים היסטוריים משווים בינן לבין המסופר בתנ"ך, מאברהם אבינו ועד עזרא הסופר. כאשר המחקר מצביע על תופעה דתית או פוליטית שהתקיימה בתרבויות העתיקות, אבל בתנ"ך היא מופיעה במגמה מנוגדת – הוגדרה זו כ"מהפכה". 
מהו אופי החיבור? החיבור הוא מחקרי, בהתבססו על המחקר ועל מקורות מדעיים מובהקים; והוא תורני, בהסתמכו על התנ"ך, על חז"ל, ועל הגות רבנית בת־ימינו, זו המקבילה למחקר.
איך מתיישבת מהפכה עם מסורת? כאשר ר' שמואל חיים לנדאו, מייסד 'הפועל המזרחי' ב־1922, טבע את מטבע הלשון "המרד הקדוש" – הוא אכן התכוון לרעיון המרד. לא נגד התורה, אלא להיפך: נגד ניוונה, ש"אין בית מדרש בלא חידוש".
וכהגדרת הראי"ה קוק, רבה הראשי של ארץ־ישראל: "הישן – יתחדש, והחדש – יתקדש". כלומר, החידוש המתמיד – הוא המסורת היהודית במיטבה. 
מדוע כתבתי את החיבור הזה? גדלתי בציונות הדתית של פעם; בבני עקיבא ובקיבוץ הדתי, ונשאבתי לרעיון של "תיקון עולם" (פרק 71 בספר). שתי מלים אלה הן תמצית התורה והיהדות, ונולדו לשם דירבון רוח האדם והחֶבְרָה לתיקון מתמיד, כדבר ה' לאברהם: "...וְשָׁמְרוּ דֶּּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה ומִּשְׁפָּט". דברים אלה נאמרו לאברהם ולזרעו, אך גם לכל באי עולם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". וזהו תיקון עולם.
תודה לפרופ' שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן־גוריון, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, שקרא את החיבור שלפנינו והעיר לי את הערותיו המלומדות, שקיבלתי ברצון.

אמנון שפירא (נולד ב־1935) הוא חבר קיבוץ טירת צבי; היה פרופ' לתנ"ך באוניברסיטאות בר־אילן ואריאל; בין תפקידיו: מזכ"ל תנועת בני עקיבא בישראל ויו"ר 'מעלה', המרכז לציונות דתית.