ניתוח ספרותי חדשני ומקיף של סיפורי גדעון, אבימלך ויפתח בספר שופטים. שלושת הסיפורים מתמקדים בהתאמתו של כל מנהיג לתפקידו וחושפים את הצד השלילי של המנהיגים- כל אחד מהם הורג בבני עמו באכזריות, בעת מחלוקת, מתוך רצון לשמור על מעמדו האישי. סיפורים אלה היו כנראה חלק מפולמוס רחב בדבר יתרונותיה וחסרונותיה של המלכות כאשר עלתה על סדר היום של האומה השאיפה לשנות את צורת הממשל בישראל ולייסד בה שלטון מלוכני. גידעון מיטלטל בין ספק לאמונה ובשנות שלטונו עוברים גם בני עמו טלטלה עשה. אבימלך, בנו של גדעון, מחוסר אלוהים לחלוטין ומנצל את העם לצרכיו, משקף את אסונו של עם המונהג בידי מנהיג שכזה. גם יפתח, הדבק בה' אבל פועל רק ממניעים אישיים, ממית אסון על עמו ועל עצמו. מנהיג ראוי הוא מנהיג המשלב תפישה נכונה ביחס לה' ונכונות לפעול למען העם. הקריאה המרתקת בשלושת הסיפורים חושפת את מטרתם: לקבוע כי מנהיג אשר פועל למען עצמו, אינו ראוי לעמוד בראש עם.