תיאור:
אדית וולף - בוכנר, ילידת 1922, נולדה בברטיסלבה, צ'כוסלובקיה, עברה את תלאות השואה במסתור ובנדודים בין כפרים ביוגוסלביה, עלתה ארצה למחנה עולים בחדרה, ולאחר מכן הגיעה לתחנתה האחרונה בנדודיה, ירושלים.
היא הקימה משפחה לתפארת וראתה נכדים ונינים.
אדית הייתה מורה לאקורדיון, הקימה תזמורת אקורדיונים, כתבה, עיבדה וניצחה על היצירות לתזמורת. היא ראתה בכתיבת זיכרונותיה חובה ושליחות כלפי בני משפחתה בפרט והעם היהודי בכלל.
אדית נפטרה בירושלים בח' באייר תשס"ח, בת 86 שנים.
הספר הוא סאגה משפחתית המשתרעת על פני חמישה דורות. תחילתה בסוף המאה ה-19, אחרי הפרעות בפולין וגירוש היהודים משם, דרך השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, משם לימים הקשים של שואת יהודי אירופה, ועד לעלייה למדינת ישראל.
הספר הוא סיפורו של יחיד, אך גם סיפורו של היהודי הנודד, שצריך פעם אחר פעם להינתק משורשיו, לנדוד למקום אחר ולנסות ולהכות שורשים חדשים, במדינות שונות ובמציאויות מתחלפות.
נדודיה של אדית וולף - בוכנר כנדודיו של העם היהודי באים לסיומם עם העלייה למדינת ישראל, המקום היחיד שבו יהודים מרגישים בית ומולדת טבעית ובו יוכלו להכות שורשים לתמיד.
בכישרון סיפורי נדיר ובלא מעט חוש הומור מגוללת המחברת את קורותיה וקורות משפחתה ומשאירה בידינו מסמך חשוב מאין כמותו על אומץ, תושייה, גבורה וגאווה יהודית.