יתכן שיסודות הנחת והאושר בעידננו נשענים, עדיין, על נראטיבים אוטיליטריים ופורדיסטיים, המקדשים את מושגי היעילות, הקריירה, האסרטיביות, והמירוץ אחר ההתקדמות האישית באמצעות עבודה בלתי פוסקת, ממש עד לקבר. נגד הזרם הזה הכנו קוקטייל "חצוף" ושמח במיוחד, המורכב מטקסטים קלאסיים המרשים לעצמם לקדש פעולות אחרות.
הליכה בלי כיוון. הסתכלות על התקרה. טיול לילי ברחבי העיר. יציאה אל הטבע. קריאה מזינה. בטלה ללא רגשות אשם. הקשבה לתנודות הגוף והנפש. חוויות יזומות של בדידות ופנאי. הבה נחזור לרגע למאה התשע-עשרה הבריטית – הטרום-מודרנית – כדי להתבונן ולדוג מן העבר ערכים "בלתי שימושיים" לכאורה, שיוכלו לסייע לנו לחוות את זמננו בצורה קלילה, אולי אנושית יותר.
ארבעה סופרים ענקיים נושאים ארבעה נאומים בשבחן של פעולות שרירותיות: לואיס קרול מדבר על הצורך בהזנת הנפש בספרות טובה. ויליאם הייזליט יוצא לטיול. רוברט לואיס סטיבנסון מתבטל. צ'רלס דיקנס לא מצליח לישון ויוצא להליכה בלונדון אחרי חצות. אנחנו, הקוראים, נעקוב אחריהם תוך כדי קריאה בקפה, במיטה, בפארק או תוך כדי הליכה, ובמרחק של מאתיים שנה ממועד הכתיבה שלהם, נאמר, אולי: איזה כיף! תודה.
"ממש בימים אלה, שבהם כל אחד מחויב לבחור לו מקצוע מכניס ולעמול בשקיקה, לא פחות, פן ישפטו אותו שלא בפניו בעוון פגיעה במהוגנוּת, נשמעת קריאה מן הצד שכנגד, של אלה המסתפקים במה שיש להם ונהנים להתבונן בזמן החולף ולהתענג עליו…" רוברט לואיס סטיבנסון
"אני מתרחק מהעיר לזמן מה, ואיני חש כל אובדן ברגע שאני נותר לבדי. במקום לנסוע בכרכרה עם ידיד, להחליף דברי שנינה ולדון שוב באותם נושאים מוכרים לעייפה, תנו לי, לשם שינוי, לכרות ברית עם גסות הרוח הפשוטה. תנו לי שמים כחולים צלולים מעל ראשי, ואת האדמה הירוקה מתחת לרגלי…" ויליאם הייזליט