תיאור:
הַבִּיטִי,
הֻצַּת סוֹד הַפְּנִינָה הַדַּק
דֹּפֶק דִּמְעוֹתַיִךְ מָאֳרָק עַל לְחָיֵינוּ
מוֹלִיד אֶת יָם הַחַיִּים
(הַמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ בָּעוֹלָם)
בִּשְׂפַת מְצוּלוֹת הַפֵּרוּד הַזֶּה,
נוֹתַרְנוּ מֻלְחֲמֵי אַהֲבָה
שָׂפָה עֶלְיוֹנָה אַתְּ
שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה אֲנַחְנוּ
סְגוּרִים כְּצִדְפָּה
לִנְשִׁיקָה.
בספר שיריו הראשון להתאפק. לא לעלות מזמין אותנו חנן בולר למסע אל שירה אינטימית, בוגרת ואינטואיטיבית, אשר מצרפת את העברית על שכבותיה – המקראית, החזלי"ת והעכשווית – יחד עם שפה אישית ומגובשת, בה צמדי-מילים מתאחדים לגוף אחד, בה אירועים ופיסות חיים מתערבלים במחול מסחרר של סוריאליזם, המאחד באופן מרתק את המדומיין עם האפשרי, את הקדוש עם היומיומי.
נושאים כמו יחסי הורים וילדים, שכול, היחס לגוף וחיפוש האהבה מקבלים בשירתו של חנן ביטוי חדש ומקורי, שנדיר למצוא כמוהו בשירה העברית המתחדשת.
חנן בולר, מנהל חינוכי, מלמד ספרות וכתיבה יוצרת. גדל ביישוב מיתר וכיום בירושלים, זהו ספרו הראשון.