הרב הרולד קושנר ובני ביתו עברו חוויית מוות ממושכת וקשה. במשך שנים הם ליוו אל דרכו האחרונה את בנם, אהרון, שנולד חולה במחלה נדירה וחשוכת מרפא. מסע ההלוויה הארוך הזה פתח בפני הרב קושנר עולם שלם, חדש ואחֽר של משמעות. וגם אלוהים תפס לפתע מקום אחר לגמרי בחייו ובנפשו של הרב, ששאל כמו כל מי שאסון וטראומה פקדו את חייו: איפה היה אלוהים בשעת אסוני?
לבו של הספר הוא הטרגדיה של הורה הקובר בן. משם מתרחבות המחשבות אל מקומות רבים נוספים של כאבי החיים המוכרים לכולנו, הטרגדיות הבלתי מובנות והבלתי נשלטות של הכוחות העליונים הפכו לסימני השאלה האמוניים הקשים ביותר. בדרך כלל אנחנו מקבלים עלינו את רוע הגזירה ושותקים. האם כאשר אין תשובה, אין גם שאלה?


אבל הרב קושנר שאל. הוא שוחח עם עצמו ועם אלוהיו עד שיישב בתוכו את רוב המחלוקות שהציקו לו, יישר את ההדורים ומצא מחדש את אלוהים כחבר קרוב היושב איתו על רצפת החיים ומתאבל כמוהו לצדו.
כשדברים רעים קורים לאנשים טובים אינו רק ספר יהודי - זהו ספר אנושי ואישי ממדרגה ראשונה. השאלות שהוא מעלה הן אמיתיות והן הזמנה למחשבות חדשות ולתקווה, עם אלוהים ולא כנגדו. בחברה הישראלית האבלה, העושה את צעדיה הראשונים במתן ביטוי לרגשות הכאב, האובדן והזעם הגדול שאחרֽי, ספרו של קושנר יכול וצריך להיות מורה נבוכים דתי ורגשי.
מתוך המבוא מאת אברהם (אברום) בורג.