"...נכנסתי לארץ הענקים והאגדות.הענקים היו בכל מקום:מסבירי פנים,רגועים,זקנים ומלאי הבעה של זמן ואקלים שהותירו בהם חותמם.באחת יכולתי להבין מדוע האינדיאנים קוראים לאבנים-אבנים אנשים.האבנים,ספרי ההיסטוריה של האנושות,נוצרות את כול הידע.חבורות-חבורות,עמדו שם אבנים-אנשים,נישאים לגבהים מדהימים ושוחחו בניהם.
הרוח שמעה את שיחם,את סיפורי הדורות מאז תחילת הימים.
רק האבנים זוכרות את קולם של הילידים האינדיאנים,שחיו פה בשלווה והרמוניה עם הטבע."