השמש מאד עצובה כי היא כל הזמן בודדה. מאד חם לה שם למעלה, ונמאס לה להיות כל הזמן לבד.
לפתע היא שומעת צלילים משם - מלמטה, של ילדים משחקים וציפורים מזמרות. והיא נזכרת עד כמה היא אהובה על כולם, ושכולם למעשה זקוקים לה. זה מפיג את בדידותה ומשמח אותה.

כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים. זהו ספר על בדידות וגם על חברות ואהבה, ועל צורך של כולם, גדולים וקטנים, לתת ולקבל אהבה.

הספר מוקדש לכל מי שבשמחת לבו ובחום חיוכו, הוא כמו השמש, עולה וזורח על סביבותיו ומחמם את הלבבות. ואם לפתע הוא מרגיש בודד ועצוב, להזכיר לו שהוא אהוב.