הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז״ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי החצר היהודיים, השעבוד למלכויות, התקוות המשיחיות וחישובי הקצים. הספר פותח בשאלת חיבור ספר דניאל ושיבוצו בקנון המקראי, ובתרומה המכרעת שהייתה לנבואת דניאל בקביעת הכרונולוגיה של בית שני בספרות חז״ל. בהמשך מובא דיון בהתגלות הייחודית לדניאל, בסוגיות הנוגעות למלכים הנכרים הנזכרים בספר דניאל, לנבואות ארבע המלכויות, בסוגיות של מסירות נפש, בתפילות הנזכרות בספר, בהיבטים ספרותיים ובעיצוב דמותו של דניאל.
מן הספר עולה שרעיונותיו של ספר דניאל וסיפוריו, השפיעו באופן עמוק על עיצוב דמותה של היהדות בימי המשנה והתלמוד הן בארץ ישראל והן בבבל. החכמים, בפרט חכמי בבל, ראו בספר בבואה לחייהם ושאבו ממנו תובנות לחיים יהודיים בגלות. מאידך הם נדרשו לרכך את המגמה החתרנית שעלולה להשתמע מן הספר, ועצבו את תכניו בדרך מושכלת, שמצד אחד עוקרת את ההשתמעות המרדנית העולה ממנו ומאידך משאירה פתח לתקווה לגאולה.