סיפור חייו של יוחנן רטנר, ראש המפקדה הארצית הראשון של ה"הגנה" בתקופה הבריטית, שהיה מבוניהם החשובים של ארגון ה"הגנה", של הפלמ"ח ושל צה"ל.
יוחנן רטנר, ראש המפקדה הארצית הראשון של ה"הגנה" בתקופה הבריטית, היה מבוניהם החשובים של ארגון ה"הגנה", של הפלמ"ח ושל צה"ל. רטנר נולד למשפחה מתבוללת ועשירה ברוסיה. אחרי לימודים בגרמניה הוא שירת במלחמת העולם הראשונה בצבא של רוסיה הצארית, ואחרי המהפכה גם בצבא האדום בתקופת הקמתו. שירותו המגוון בחילות שונים אִפשר לו לרכוש ניסיון מעשי רב ולפתח את כשרונו המובהק לתכנון צבאי ולמילוי משימות מבצעיות.
בראשית שנות העשרים עלה רטנר לארץ ובמהרה היה לאחד האדריכלים החשובים ופרופסור לאדריכלות בטכניון. החל מסוף שנות העשרים הניח רטנר את היסודות לארגון המסודר של ה"הגנה", כמו כן רב היה חלקו בהקמת הפלמ"ח ובהדרכת אנשיו. ערב מלחמת השחרור נתמנה לראש אגף התכנון הראשון של צה"ל, ובן־גוריון אף הציע לו לשרת כרמטכ"ל.
לא זו בלבד שקורות חייו העמידו את יוחנן רטנר שוב ושוב במרכזם של אירועים מרתקים וגורליים, הוא גם יודע לספר עליהם בכישרון של סופר אמיתי. הפרקים על מלחמת העולם הראשונה ברוסיה ועל החיים בפטרבורג נקראים כאילו נכתבו בידי אחד מטובי הסופרים הרוסיים; הפרקים על פעולתו של רטנר ב"הגנה", בפלמ"ח ובצה"ל מעניינים, בין השאר, גם מפני שהם מאפשרים הצצה לתוך התככים הפנימיים בצמרת הביטחון בימי ה"הגנה" ובראשית ימי צה"ל, כפי שלא תוארו עד כה. גם דמותו השלטת, המורכבת – ולעתים האפלה – של בן־גוריון מתגלית בספר זה בממד לא ידוע עד כה ברבים.
נוסף לכשרונותיו הבולטים בתחומי עשייה רבים הייתה לרטנר נפש עדינה של פייטן ואמן ושל שוחר הטוב והיפה. בזכות סגולות אלה הוא השכיל לראות את כל האירועים המסעירים, שבהם לקח חלק פעיל, גם בעיניו של משקיף מן הצד בעל כושר הבחנה וכישרון של מספר. צירוף נדיר זה של תכונות באיש אחד עושה את קריאת ספרו לחוויה אמיתית.