שנה לפני מותו הטראגי שב המספר הדגול למסכת יסוריו בעולם מחנות הריכוז הנאציים. כארבעים שנה חלפו מאז יצא לאור ספרו הזהו אדם? (ספרית אפקים, 1988) וזכרונות האימה הגדולה מוסיפים להטריד את המנוחה ותובעים תשובות לשאלות שהיסטוריונים מתקשים לפענחן.
פרימו לוי נאבק בתעתועיו של הזכרון האנושי ומנסה לדלות ממעמקי מצולות הייאוש את תמציתה של חווית ההשפלה, הדיכוי ואבדן צלם האדם. הטשטוש וההשכחה מאיימים ליטול מתופעת הדיכוי הנאצי את ייחודה הנורא ופרימו לוי, ניצול, שלא הבין מעולם מדוע שרד בשעה שרעיו שקעו, שב ונוטל על עצמו את חובת הסיפור והתיעוד. זכרם של השוקעים אולי יתריע מפני הישנותם של אותם ימים נוראים.
השוקעים והניצולים סוגר את המעגל שנפתח ב-הזהו אדם? ובמהלך הכתיבה מגיב פרימו לוי על שאלות ותהיות שהיפנו אליו קוראי ספרו הראשון.