רומן בשלושה חלקים ו-3 גיבורים - ״הקרתן הנצחי״ מציג מעשייה כמעט אבסורדית, דקת אבחנה, מסוגננת ומעודנת עם קורטוב של סארקזם – מבט נוקב ומגוון, סאטירי ואפל על האירופאים ועל חלום פאן-אירופה, על הפאשיזם המתפשט ברחבי אירופה, ובעיקר על הגרמנים הנמצאים במסלול לקראת אסון. להוטים אחר תשוקות חומריות, ואחר התעמולה של השלטון – אלה המרכיבים שהופכים את הרומן שחוזה את הנולד בהבנתו את הפוליטיקה ואת הטבע האנושי בנקודה מכרעת של ההיסטוריה המודרנית. חדות האבחנה והתובנה החריפה של אדן פון הורבאט, היא זו שהעלתה את חמתם של הנאצים, שגרמה למעשה לכך שהורבאט נאלץ לברוח מברלין ומהחברה שאותה תיאר.

מינכן, 1929 - אלפונס קובלר, סוכן מכירות רכב לא-יוצלח שחולם על מעמד חברתי, התעשרות והנאה ממנעמי החיים – זו המוטיבציה שמניעה את החלטותיו ואת השקפת עולמו. הוא יוצא למסע רכבות ממינכן לברצלונה שם מתקיים היריד העולמי – בתקווה לפגוש בחורה יפה ועשירה שתוכל לספק את כל גחמותיו ומאווייו, או בשפתו ״מצרייה עשירה״. בדרכו הוא פוגש שלל טיפוסים ציוריים, דעתניים וקולניים, בני לאומים שונים שכל אחד הוא ייצוג כזה או אחר של מעמד הביניים האירופאי והניוון החברתי.

אנה פולינגר, תופרת יתומה שמתגוררת אצל דודתה ונאלצת עקב המצב הכלכלי המתדרדר ברפובליקת ויימאר שלאחר מלחמת העולם הראשונה לנקוט גישה פרקטית ולבחור בעיסוק חדש...

הר רייטהופר, אוסטרי שהתרושש מנכסיו ומתגורר בגרמניה המציע למיודעתינו פרויליין פולינגר הצעה לתעסוקה הולמת – ולמרות הכל, כנראה שצריך להאמין בטוב האנושי.

אדן פון הורבאט (1939-1901), בנו של דיפלומט הונגרי שעקב עיסוקו משפחתו עברה ממקום למקום. הורבאט אמר על עצמו, ״אני עירוב של אוסטריה הישנה, הונגריה, קרואטיה, צ׳כי וגרמני, ולמרות כל זאת ללא זהות כלשהי. שפת אימו היתה הונגרית אולם הוא התחנך בווינה, במינכן שם למד תיאטרון ולאחר מכן בברלין, לשם עבר ב-1924 ובה החל בקריירה של כתיבת מחזות. הראשון שהועלה לבימות היה ״לילה איטלקי״ שזכה לשבחי הביקורת, מלבד זו של העיתונות הנאצית.

ב-1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון עבר הורבאט להתגורר בווינה עד ה״אנשלוס״, סיפוח אוסטריה במרס 1938 ומשם המשיך לבודפשט. זמן קצר לאחר מכן נמלט הורבאט לפריז. ב-1 ביוני 1938, בלילה סוער, צעד הורבאט ליד תיאטרון ״מריני״ בשאנז אליזה. מכת ברק היכתה בעץ שהורבאט מצא תחתיו מחסה, ענף נפל עליו והוא נהרג במקום. בן 36 היה במותו. הספיק לפרסם 21 מחזות ו-3 רומנים.