הַפִּיל חַדְקָנִי, שֶׁמִּתְגוֹרֵר בְּגַן הַחַיּוֹת עִם עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל פִּילִים וְשֶׁאָהוּד מְאֹד עַל חֲבֵרָיו הַפִּילִים וְעַל חַבְרוֹתָיו הַפִּילוֹת, הֶעֱבִיר אֶת חַיָּיו בִּתְחוּשָׁה שֶׁהוּא פִּילָה וְלֹא פִּיל, וְלָכֵן יוֹם אֶחָד הוּא מַחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה וּבְאֹמֶץ רַב מִתְלַבֵּשׁ כְּפִילָה. בָּעֵדֶר לֹא מְקַבְּלִים אֶת הַשִּׁנּוּי וּמְהוּמָה רַבָּה מִתְחוֹלֶלֶת בְּגַן הַחַיּוֹת, עַד שֶׁזְּקַן הָעֵדֶר מַחְלִיט לְהוֹשִׁיט לְחַדְקָנִי יָד.

סִפּוּר זֶה עוֹסֵק בַּחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל קַבָּלַת הָאַחֵר וְהַשּׁוֹנֶה עַל יְדֵי הַחֶבְרָה, בְּסוֹבְלָנוּת וּבַמְּסֻגָּלוּת לְאַפְשֵׁר לַזּוּלָת לִהְיוֹת מִי שֶׁהוּא וְלִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר – וְזֶה מַתְחִיל בַּגִּיל הָרַךְ.