"הוא הרגיש שהיובש בגרונו מתגבר, עצר וביקש ללגום מים מהכוס שהונחה לפניו. אבל משום-מה היד ששלח אל עבר הכוס לא הצליחה להגיע אליה. כתמים שחורים הופיעו לנגד עיניו והוא הרגיש שראשו מתנודד. הוא הספיק לשמוע את זעקת אחד המאבטחים באולם, 'הינשוף התמוטט, הינשוף התמוטט', ואז עטף אותו חושך גדול מכל עבריו."
לפעמים, כדי להציל את היקר לנו מכול, עלינו להקריב אותו.
כשנפגשו לראשונה היה משה גילון שופט צעיר, ודוד ינאי – תלמיד תיכון מבית הרוס.
עשרים וחמש שנים חלפו.
גילון הוא נשיא בית המשפט העליון, וינאי מונה זה עתה לצעיר השופטים במוסד המהולל והמותקף הזה. אבל המקום שגילון הקדיש לביצורו את מיטב שנותיו, נתון בסכנה קיומית שמקורה הוא... גילון עצמו.
כעת נאלץ מי שנחשב לגדול שופטי ישראל לדורותיהם, מי שעיצב את העליון בצלמו ובדמותו, לפנות לראשונה בחייו בבקשת עזרה נואשת ונמהרת אל בן טיפוחיו; ואילו זה חייב להחליט אם לסכן את כל מה שהשיג ולבגוד באהבת חייו עבור מי שהיה לו אב מרוחק ונערץ כאחד.
הברית בין השניים פותחת תיבת פנדורה של סודות, שקרים ומזימות, המאיימים לא רק לקעקע את מסד חייהם, אלא גם למוטט את אושיות שלטון החוק. האם יצליחו להציל את מבצרו האחרון של הצדק, או שמא יאבדו את כל מה שנלחמו למענו?
הערעור האחרון הוא רומן מתח משפטי-פסיכולוגי מסעיר, שבמרכזו חטא קדמון שאת פירות הבאושים שלו אוכלים האבות והבנים גם יחד. רומן שמוביל את קוראים מהאולמות הנשגבים של בית המשפט העליון אל המסדרונות האחוריים והאפלוליים של הפוליטיקה; מהטרגדיה המשפחתית אל הדרמה המשפטית; מהאישי אל הלאומי, ומהעבר המושתק אל ההווה הזועק.
בשני קולות ובשיתוף פעולה ייחודי מסוגו, פורשים יובל אלבשן וליעד שהם יריעה טווּיה במומחיות וברגש, המשחקת משחק מתוחכם עם הקורא, נוגעת בנימי הנימים של המציאות העכשווית הסוערת וחושפת את האמת והבדיה שמאחורי מערכת הצדק הישראלית.