‭”‬הלם‭ ‬הוא‭ ‬כמו‭ ‬ברק‭. ‬לבן‭ ‬ומסמא‭. ‬אבל‭ ‬גם‭ ‬רותח‭ ‬יותר‭ ‬מכל‭ ‬חומר‭ ‬ורגש‭ ‬אחרים‭. ‬להכות‭ ‬בהם‭ ‬בהלם‭, ‬ועוד‭ ‬אחרי‭ ‬כל‭ ‬השנים‭ ‬האלו‭, ‬ממצק‭ ‬את‭ ‬ההוכחה‭ ‬שהכוח‭ ‬שלי‭ ‬בלתי‭ ‬ישוער‭.” ‬ בעולם‭ ‬ללא‭ ‬היסטוריה‭, ‬ללא‭ ‬שנאה‭, ‬ללא‭ ‬מלחמות‭ ‬וללא‭ ‬מחלוקות‭, ‬בו‭ ‬הרוע‭ ‬לא‭ ‬קיים‭ ‬והאנושות‭ ‬נתונה‭ ‬לאוטופיה‭ ‬מושלמת‭, ‬חיים‭ ‬בני‭ ‬האדם‭ ‬תחת‭ ‬אמונה‭ ‬משותפת‭ ‬המכתיבה‭ ‬את‭ ‬דרך‭ ‬חייהם‭ ‬המוסרית‭. ‬חסרי‭ ‬יכולת‭ ‬לחשוב‭, ‬לכתוב‭, ‬להמציא‭ ‬או‭ ‬לחרוג‭ ‬ממערכת‭ ‬החוקים‭ ‬השמרנית‭ ‬שלהם‭, ‬מוצאים‭ ‬האנשים‭ ‬הטובים‭ ‬נחמה‭ ‬בצעיר‭ ‬נוראי‭ ‬אחד‭. ‬אדם‭ ‬בודד‭ ‬בעל‭ ‬דחפים‭, ‬יצרים‭ ‬והתנהגות‭ ‬שונים‭ ‬הסותרים‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חוקי‭ ‬המוסר‭ ‬האנושיים‭.‬ “הנסיך‮”‬‭ ‬מספר‭ ‬על‭ ‬גלגולו‭ ‬של‭ ‬הרוע‭ ‬באנושות‭ ‬אטומה‭, ‬ומציג‭ ‬כיצד‭ ‬היא‭ ‬נוהגת‭ ‬בו‭ ‬בכפייתיות‭, ‬בהערצה‭ ‬וברומנטיקה‭.